לא רואה ממטר

פרופסור מורד יאיר מסביר על מחלות עיניים שונות במאמר “לא רואה ממטר”:

קרטוקונוס

“מדובר במחלה הדרגתית ואיטית, לא דלקתית, הגורמת לעיוות והידקקות (הפחתה בעובי הקרנית)”

מסביר ד”ר (כיום פרופסור) יאיר מורד, מנהל מכון מאור לרפואת עיניים ויו”ר האיגוד לרפואת עיניים לילדים. “הקרנית מקבלת צורה של קונוס ומכאן שמה- “קרטוקונוס”. לרוב היא מופיעה בבני נוער ומתייצבת בערך בגיל 30. הסימנים הראשונים לקיומה הם ירידה בחדות הראייה, ראייה מעוותת, שיוניים תכופים במספר המשקפיים ובצילינדר. אופטומטריסט או רופא עיניים שיאבחנו את הבעיה יתנו טיפול של עדשות מגע מיוחדות המכסות על העיוות בקרנית ומשפרות את הראייה באופן משמעותי”.

 

AMD

ד”ר מורד: “זהו ניוון מרכז הראייה ברשתית, הקשור לגיל. קיימות שתי צורות של ניוון הרשתית בגיל מתקדם: הצורה הקלה יותר, המכונה ‘המחלה היבשה’, בה נראים משקעים צהובים במרכז הראייה והיא מאופיינת לרוב בירידה קלה עד בינונית ביכולת הראייה. בצורה הקשה יותר, ‘המחלה הרטובה’, צומחים כלי דם חדשים וחולים מתחת למרכז הראייה, שדולפים ומדממים לתוך מרכז הראייה וגורמים לירידה קשה מאוד בראייה המרכזית. האבחון נעשה על ידי בדיקת רופא עיניים בעזרת בדיקות שונות, כולל במכשיר ייחודי שפותח על ידי חברה ישראלית ועשוי לזהות את המחלה בשלביה המוקדמים.

גלאוקומה

חלקה הקדמי של העין מלא בנוזל שקוף, השומר על הלחץ הפנימי ומתנקז אל זרם הדם”, מפרט ד”ר מורד, “אם קיימת בעיה בניקוז הנוזל, הוא מצטבר בעין ונוצרת עליה בלחץ שאינה מורגשת אבל עלולה לגרום נזק לסיבים העדינים של עצב הראייה עד כדי התנוונות. לכן יכולה המחלה לגרום לעיוורון בלי שנרגיש בדבר. היא יכולה להופיע בכל גיל, אבל נפוצה יותר בקרב בני 50 ומעלה”.

שעורה (כלזיון)

“בעפעפיים ישנן בלוטות שתפקידן להפריש שומן, המסייע לפעילות חלקה של העפעף ומנע אידוי של הדמעות”, מסביר ד”ר מורד, “לעיתים בלוטות אלו נסתמות, ואז מתרבים חיידקים. כך נוצר על גבי העפעף גוש גדול ואדמדם שנקרא כלזיון. מטרת הטיפול היא לפתוח ולנקז את הבלוטה.

“טיפולים אפשריים הם לשפשף את העפעף והריסים בעזרת שמפו אל-דמע ושטיפה במים חמים, או לבצע קומפרסים חמים לעפעף בעזרת בקבוק חם של מים מינרלים העטוף במגבת. לעיתים אין ברירה אלא להשתמש בטיפות, משחה או אפילו אנטיביוטיקה בהתאם להנחיות הרופא. כאשר שארית הכלזיון אינה נספגת, עשוי להיות מצב בו יהיה צורך להסירה בניתוח”.

הינתקות של זגוגית העין

ד”ר מורד: “חלקה האחורי של העין מלא בג’ל שקוף. לעיתים, לרוב מעל גיל 50 ובקרב אנשים הסובלים מקוצר ראייה, נוצרים חוטים בג’ל, שצפים בחלל העין. אנחנו מבחינים בהם כזבובים או כשערות שצפים בשדה הראייה. ככל שחולף הזמן החוטים הולכים ושוקעים ולעיתים רחוקות הם מושכים את הרשתית וגורמים לקריעתה. אז נבחין בהבזקים בשדה הראייה, וםא מתפתח דימום או הפרדות של הרשתית נבחין בהפרעה בשדה הראייה. במקרה כזה יש לפנות מיד לרופא עיניים”.

חסימה בדרכי הדמעות (הצרות בדרכי הדמעות בילדים)

“בקרב תינוקות רבים מופעיות הפרשה מוגלתית ודמעות בשבועות הראשונים לאחר לידה. תופעה זו נגרמת בשל הצרות בדרכי הדמעות”, מסביר ד”ר מורד, “לעיתים קרובות נבחין גם בדלקת עיניים שבאה לידי ביטוי באודם ובגירוי. ברוב המקרים החסימה נפתחת מעצמה. לכן יש לנקות את העין בצמר גפן טבול במים פושרים בעזרת מגבונים ובעיקר להתאזר בסבלנות”.

“אם יש הפרשה מוגלתית אפשר גם לטפל בטיפות אנטיביוטיות. עיסוי של שק הדמעות בזמן ההחתלה מסייע לעיתים לפתית החסימה, מנקז את החיידקים ועוזר במניעת דלקת. אם החסימה אינה משתחררת עד החודשים הראשונים שלאחר הלידה, אפשר לפנות לרופא שייתן יפול על ידי לחיצה באיזור שק הדמעות. אם החסימה לא נפתחת עד גיל עשרה חודשים או שנה, הסיכוי שתיפתח מעצמה קטן מאוד. אז יש צורך בפתיחה של דרכי הדמעות”.

 

כותב הכתבה: פרופ’ יאיר מורד, רופא עיניים לילדים מומחה פזילה. פרופ’ מורד יאיר הינו מנתח בכיר ומנהל היחידה לרפואת עיניים לילדים ופזילה במרכז הרפואי אסף הרופא.
פרופ’ מורד מבצע ניתוחי פזילה לילדים, ניתוחי פזילה מבוגרים, ניתוחים לפתיחת חסימת דרכי דמעות ועוד, עם ניסיון של מעל 20 שנים בתחום.
בנוסף, פרופ’ מורד יאיר בעל ניסיון עשיר ומטפל במיקרים של עין עצלה, רוחק ראייה, עצירת קוצר ראייה, דלקת לחמית אביבית, כלזיון, מיקוד ראייה וקטרקט מולד.

 


למידע נוסף או קביעת פגישה אנא השאר/י פרטים ונחזור אליך בהקדם:

שם מלא: *

טלפון: *

דואר אלקטרוני:

חובה למלא טלפון או דוא"ל